יריד חוסן הינו יריד חוויתי לכלל המשפחה. הוא בנוי כיריד עם תחנות שונות המלמדות כל אחת טכניקה או מיומנות אחרת שקשורה להרפיה, ויסות, חיזוק משאבים ולימוד ידע פסיכו-חינוכי. התכנים בנויים בהתאמה ילדים בגילאי היסודי. במקביל ביריד מתקיימים דוכני אוכל והפעלות שונות.
כפי שנאמר, היריד הוא משפחתי. בתחנות מסתובבים יחד ההורה והילד ולומדים באופן משותף את הכלים כך שההורה יוכל להמשיך לתרגל עם הילד את נלמד בבית. אנו רואים חשיבות בכך ומאמינים כי כך הידע נטמע באופן המיטבי.
ניתן כאן טעימה קטנה של כמה תרגילים שלומדים ביריד חוסן ומוזמנים לנסות גם בבית:
נשימות:
נשימות הינם כלי אפקטיבי ונמצא כיעיל בהורדת מתח וחרדה. זהו כלי זמין ונגיש בכל מקום. ככל שמתרגלים יותר את המיומנות הזו בזמני שגרה, קל יותר לשלוף אותה בזמנים רלוונטיים. בתרגיל הבא תוכלו לתרגל עם הילדים ואפילו כדאי שתתרגלו רגע עם עצמיכם ותרגישו את האפקט של הנשימה.
התרגיל: קחו בועות סבון. תתחילו לעשות בועות כרגיל. אחרי, תנסו לעשות בועה אחת הכי גדול שאפשר. מה ההבדל בין בועות קטנות לגדולות? על מנת לעשות בועה גדולה צריך להוציא אוויר לאט. כשאנו רגע מתרכזים בנשימה, עושים את הפעולות לאט יותר, בדגש על החלק של הנשיפה, אוטומטית הנשימות הופכות להיות עם יותר אוויר והחמצן נספג טוב יותר בגוף וזה מרגיע אותנו.
הרפיית שרירים:
תרגיל נוסף שעובד עם הגוף. בתרגיל זה הרעיון הוא לנסות לכווץ את השרירים. הפיזיולוג אדמונד
גילה שהמעבר בין כיווץ להרפיה של השרירים עוזר להוריד מתח ומשחרר את הגוף.
התרגיל: החזיקו כדור ספוג קטן בכף היד. נסו לכווץ אותו חזק ואז עוד לכווץ, ועוד לכווץ.. עד שאתם מרגישים שאתם לא יכולים יותר. תנשמו רגע נשימה.. מרגישים משהו בגוף?
בהרפיה זו כל פעם עובדים על חלק אחר בגוף, החל משרירי רגליים עד לשרירי פנים. חשוב לזכור תוך כדי הכיווץ לנשום (לפעמים בטעות דווקא עוצרים את הנשימה). התרגיל יותר אפקטיבי כאשר מתרגלים בכל אזור בגוף פעמיים ברצף.
מוזמנים גם לצפות בסרטון הבא-
אתה לא לבד:
אחת המצוקות הקשות כאשר חווים חרדות או כל קושי נפשי אחר הוא ההתמודדות לבד עם החוויה. אנו רוצים לעודד את הילדים לשתף ולספר לנו מה הם מרגישים וחווים.
התרגיל: לתרגיל זה צריך כיסוי עיניים ופעמון.
נשים לילד כיסוי עיניים, ובצד השני של החדר נעמוד אנחנו עם פעמון. נצלצל בפעמון ונבקש מהילד ללכת אלינו לפי הצליל. לאחר שהוא הגיע נשאל אותו- מה הרגשת? איך היה ללכת כשלא רואים לבד?
לאחר מכן, נעשה את אותו תרגיל אך הפעם נבקש ממשתתף נוסף בבית לתת לילד יד כאשר הוא הולך עם העיניים המכוסות. לאחר שהוא הגיע נשאל- איך הרגשת עכשיו? האם היה הבדל בין הפעם הראשונה לשנייה?
כנראה שהילד ישתף שבפעם השנייה הוא הרגיש יותר נוח, כי היה מי שעזר לו ללכת. נסביר לילדים שכך גם דברים שאנחנו מרגישים- לא צריך להישאר איתם לבד אלא טוב לבוא ולשתף. לא תמיד המבוגר ידע לשאול אותנו וטוב שהילד ידע לפנות גם מעצמו.
להיות כאן ועכשיו:
ישנם דברים שאין לנו שליטה עליהם, גם בעולם החיצוני וגם בעולם הפנימי שלנו. כך למשל מחשבות ורגשות שונים עולים בנו ומשתנים כל הזמן בהתאם לנסיבות ולסביבה. המחשבות והרגשות יכולים להופיע גם מבלי שנרצה, להציף אותנו ולתת לנו תחושה של היתקעות ב"לופ" של מחשבות בלי יכולת לתת מקום למחשבות ורגשות אחרים.
ההשתלטות שלהם משפיעה גם על ההתנהגות שלנו. כדי לעזור לנו לווסת ולהכיר במחשבות והרגשות שלנו, אנו יכולים ללמוד כלי חוסן שיתנו לנו להרחיב את הקשב שלנו לדברים נוספים, ולמקד את תשומת הלב לפי בחירה שלנו. במקום לנסות "לסלק" מחשבות מטרידות מהראש על מנת להימנע מלחוש תחושות לא נעימות או לנסות "ולפתור" בכל מחיר את הבעיות שהן מעוררות נלמד לשים לב למה שקורה לנו רגשות תחושות מחשבות, להתבונן במחשבות החולפות שלנו, וכך להרחיב את הקשב גם לחוויות, מחשבות, תחושות ורגשות נוספים.
התרגיל: לתרגיל זה קוראים 5,4,3,2,1.
נבקש מהילדים לחפש 5 דברים חדשים שהם לא ראו בחדר לפני
לספור 4 צלילים שהם לא שמו לב ברקע של החדר
לשים לב ל3 דברים שחשים בגוף
להריח 2 ריחות שלא שמתי לב אליהם לפני
לאכול משהו אחד (זה יכול להיות נחש גומי או קוביית שוקולד) כמה שיותר לאט- ולנסות לשים לב להבדל בין אכילה רגילה שאין שם תשומת לב לאכילה בה מתרכזים בטעם, במרקם ובתחושה.
אחרי שעשינו את כל תרגילי הקשיבות נשאל את הילדים- איך אתם מרגישים עכשיו? אולי ההצפה הרגשית שהייתה לפני קצת פחות עוצמתית?
אפשר לבקש מהילדים עוד לפני התרגילים לומר איזה רגש בדיוק הם מרגישים, ואז לבקש מהם לדרג את העוצמה של הרגש מ1-10. אחרי התרגיל, אפשר לשאול אותם מה העוצמה שעכשיו אתם מרגישים את הרגש? קצת ירד?

Bình luận